הַחֵרוּת, הִיא לתת יד למְחֻיָּבוּת
הַחֵרוּת הִיא הָאֶפְשָׁרוּת לְהַשְׁפִּיעַ
וְהִיא גַּם לְוַתֵּר עַל הַהַשְׁפָּעָה.
הַחֵרוּת הִיא לְוַתֵּר עַל הַכַּעַס
וְהִיא גַּם לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכַּעַס.
הַחֵרוּת הִיא לְהִנָּצֵל מֵהָעֶלְבּוֹן
וְהִיא גַּם לְהַרְגִּישׁ אֶת צְרִיבַת הָעֶלְבּוֹן .
הַחֵרוּת הִיא לְוַתֵּר עַל הַמָּקוֹם
וְהִיא לִהְיוֹת בַּמָּקֹם שֶׁאַתְּ.
הַחֵרוּת הִיא לְוַתֵּר עַל הַיְּדִיעָה
הַחֵרוּת הִיא לִהְיוֹת בִּידִיעָה.
הַחֵרוּת הִיא לְהַפְסִיק לִבְרֹחַ
הַחֵרוּת הִיא לְהַסְכִּים לְהֵעָדֵר.
הַחֵרוּת הִיא לְהַסְכִּים לִהְיוֹת
הַחֵרוּת הִיא לְהַסְכִּים לְהִשָּׁאֵר
הַחֵרוּת הִיא לְהַשִּׂיגוְ
הַחֵרוּת הִיא לִהְיוֹת נִפְסַד
החֵרוּת הִיא לֹא לְהַשְׁווֹת
אֶלָּא לִהְיוֹת בשוויונפש וּבְהִשְׁתַּוּוּת.
הַחֵרוּת הִיא לִרְאוֹת אֶת הָאֹפֶק שֶׁל הַזְּמַן
וּבְיַחַד עִם זֹאת לִשְׁהוֹת בָּרֶגַע הַזֶּה.
הַחֵרוּת הִיא לִגְדֹּל
וּלְהַרְגִּישׁ נוֹחַ גַּם עִם חֶסְר
הַחֵרוּת הִיא לְהַקְשִׁיב
וְלָדַעַת "מָה תָּשִׁיב"
הַחֵרוּת הִיא לָדַעַת לִבְחֹר
וְיֵשׁ פְּעָמִים גַּם לָדַעַת לְהִבָּחֵר
הַחֵרוּת הִיא הַפְּתִיחוּת לְדַבֵּר
אוֹ לִשְׁתֹּק
וְגַם הַיְּכֹלֶת לִבְכּוֹת אוֹ לִצְעֹק
אוֹ לִצְחֹק צְחוֹק אָרֹךְ אָרֹךְ.
הַחֵרוּת הִיא לָתֵת מָקוֹם לְמִישֶׁהוּ אַחֵר
וּבוֹ בְּעֵת עַל שֶׁלְּךָ לֹא לְוַתֵּר.
הִיא לָצֵאת
וּלְהִתְכַּנֵּס
לִפְרֹץ גְּבוּלוֹת
וְלָשִׂים בְּעַצְמֵנוּ לְעַצְמֵנוּ גְּבוּל.
חֵרוּת הִיא לָדַעַת לַעֲצֹם עֵינַיִם, וְאָזְנַיִם
לָמָּה שֶׁמְּסַנְוֵר אוֹ מַחֲשִׁיךְ
וְלִפְקֹחַ אוֹתָם לַמֹּחַ וְלַלֵּב
חֵרוּת זֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת חֹסֶר הַבְּהִירוּת שֶׁבִּתְהֵי-י-הוְאֶת עָצְמַת הַהֲוַי-ה
הַחֵרוּת הִיא הַחֶסֶד שֶׁבְּהַשְׁפָּעָה.
"וַאֲנִי
בְּחַסְדֶּךָ
בָּטַחְתִּי"
זו החרות שבי.
נעמי בלוך – מלווה נשים להאמין בעצמן